הסוגיה מהי משפחה אינה מעוגנת בחוק הישראלי. עו"ד אירית רוזנבלום טוענת כי לכל אדם הזכות להקים משפחה ללא קשר לדת גזע או מין. דבר שאינו מובן מאליו בישראל, כיוון שהמשפחה המוכרת בפני החוק בישראל הנה אך ורק משפחה הטרוסקסואלית, כששני בני הזוג הם יהודים ונישואיהם הם כאלה התקפים בפני הרבנות, או משפחה אזרחית כששני בני הזוג אינם יהודים.
דת ומדינה
המצב הקיים בישראל מציב בעייה בפני אוכלוסיות המוגדרות כ"חסרי דת", דוגמת מי שאמו יהודייה ואביו מוסלמי או נוצרי. אדם כזה נחשב ליהודי עפ"י ההלכה היהודית ולמוסלמי עפ"י חוקי האיסלאם. בנוסף, כיום אין אפשרות לאזרחים ישראלים מכל הדתות, שאינם מעוניינים בטקס דתי, להינשא בנישואין אזרחיים. גם בני זוג יהודיים שנישאו אזרחית מחוץ לגבולות המדינה חייבים בגט עפ"י ההלכה. למעשה, ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם בה אין נישואים אזרחיים. כיום הנתונים מראים כי בצפון אירופה כל זוג שני אינו נישא כלל. המסקנה היא שזוגות מוותרים על שיתוף המדינה בהתקשרות שביניהם.
פסולי חיתון
אלה הם הקריטריונים לפסולי חיתון כדת משה וישראל:
- עגונות, נשים שבעליהן נעדרים ואין ממצאים חד משמעיים כי אינם חיים.
- מסורבות גט, עפ"י ההלכה הגבר נותן גט לאישה.
- ממזרים, ילדיהן של נשים נשואות של מבעליהן, פסולי חיתון ל 10 דורות. מי יכול להיחשב לממזר? ילדה של אישה שהרתה לבן זוגה בטרם חלפו 3 חודשים מיום קבלת הגט מבעלה הקודם! (אישה שקיבלה גט אסורה על כל גבר עפ"י ההלכה שלושה חודשים מיום קבלת הגט).
- כוהן וגרושה כוהן ואלמנה, אם בכל זאת נישא כוהן לגרושה ואלמנה יכונו ילדיהם "חללים", בניו פסולי כהונה ובנותיו פסולות חיתון עם כוהן.
קפריסין ? פתרון חלקי
זוגות בהם שני הצדדים יהודים שבחרו להינשא בקפריסין, יכולים להתגרש אך ורק באמצעות הרבנות או באם יחיו 3 חודשים בקפריסין. אולם בעבר, נקבע תקדים של בית הדין הרבני ע"י עו"ד צחי חושן שייצג זוג שנישא בקפריסין, וטען כי כיוון שהזוג נישא שלא כדת משה וישראל הם אינם נשואים כלל (למרות שחיו יחדיו מעל עשור, גדלו בית וניהלו משק בית ועסק משותפים).
עו"ד רוזנבלום מציעה לעגן את ההתקשרות הזוגית בהסכם נישואין. במסגרת הסכם זה ניתן לקבוע כי ההגעה להסכם הגירושין תהיה בבית דין אזרחי ורק הסיום הפורמלי של ההתקשרות הזוגית תעשה ברבנות.
התקשרויות חד מיניות
כשם שבמדינת ישראל אין מכירים בנישואין מעורבים או בהתקשרות שונה מנישואין כדת משה וישראל, כן לא מוכרת בחוק כל התקשרות שהיא חד מינית (למעט הכרה שנוצרה לאחרונה בעקבות החלטה בפסק דין תקדימי של בגצ אשר אישר לרשום בני זוג מאותו מין כנשואים, לאחר שנישאו בקנדה ונרשמו שם כנשואים).
הדבר כמובן קריטי כאשר לזוג צאצאים משותפים, עד כה בזוגות חד מיניים היה ברור מי הוא ההורה
הביולוגי ואילו לבן בת הזוג לא ניתנה האפשרות להפוך להורה מאמץ באופן חוקי. אולם בעתיד כאשר זוגות לסביים יוכלו להביא צאצאית משותפת (הכלאה גנטית בין שתי ביציות), החוק הקיים לא יוכל להתכחש להורות הביולוגית המשותפת ויהיה צורך לעגן בחוק גם התקשרויות חד מיניות.
יש לציין כי גם בסוגייה זאת, בעקבות פסק דין בבג"צ בעניין ירוס-חקק, נקבע ניתן לרשום אימוץ ילדי בת זוג של בת זוגתה.
משפחה טכנולוגית
המשפחה הטכנולוגית אינה רק זו העתידנית שתאפשר צאצאים ביולוגיים לזוגות חד מיניים, מדובר "בכאן ועכשיו", דוגמת אישה המבקשת להרות מזרע בעלה שנפל חלל, החוק קובע כי ילד שנולד 300 יום אחרי מות אביו אינו יורש את אביו. זוהי דוגמה אחת לחוק המתבסס על חוקים מקראיים שלפני העידן הטכנולוגי. דוגמה נוספת היא אישה רווקה המבקשת להפרות את ביציותיה בהפריה חוץ גופית אך אינה זכאית עפ"י החוק כיוון שזה מתיר הפריה חוץ גופית רק לנשים נשואות.
חוק יסוד המשפחה
חוק יסוד המשפחה הוצע בכנסת על ידי ארגון "משפחה חדשה", אולם לא הייתה הענות מספקת מצד מפלגות הימין, כיוון שחוקים הנוגעים לזכויות אדם מתקשרים בישראל לשמאל דווקא.
הגדרת משפחה על פי קריטריונים הומניים היא:
- התקשרות רגשית לבן בת הזוג או תא חד הורי (משפחה חד הורית)
- אלמנט הבחירה החופשית שהתקשרות הזוגית
- חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף
המשך המאמר באתר ארגון משפחה חדשה
